חיפוש
  • Luis Constantinovsky

טיול באזור אילת לאורך הגבול עם ירדן, פנינה קסומה בדרך

עודכן ב: מאי 8

יצאנו לדרך!

בתחילת הטיול ניסע לאורך הגבול עם ירדן. אם יצאנו בשעות בה השמש מחממת, נעבור דרך "ארץ החרדונים", אתר של קק"ל מזרחית לכביש 90 סמוך לפארק הצפרות, וננסה לזהות בין האבנים והשיחים את חרדוני הצב המשתזפים בהנאה.

חרדון-צב מצוי זהו זוחל שאורכו עד 80 ס"מ ומשקלו מגיע עד שלושה ק"ג.. החרדונים דומים לתנינים קטנים, אבל למרות המראה הטיפה מפחיד, הם ניזונים בעיקר מצמחים. צבעם משתנה מאפור כהה בטמפרטורות נמוכות לצהוב-בהיר בטמפרטורות גבוהות.



החרדונים חיים במחילות בעומק כמטר ובאורך עד 20 מטרים ובהן הם מוצאים מחסה מאויבים ומגדלים את צאצהם . באתר קיימות כמאה מחילות, אך מכיוון שהחרדונים פעילים בעיקר בעונת הקיץ, נזכה לראות רק מעט פריטים כשנעבור שם בעונת הטיולים (סתיו, חורף, אביב).

מדרך האפר נעלה צפונה ונעבור דרך מסוף הערבה או "יצחק רבין" , המקום בו בשנת 1994 יצחק רבין והמלך חוסיין חתמו על הסכם השלום ההיסטורי.

נעצור רגע במוצב הישן מול הגבול ונמשיך דרך המטעים של קיבוץ אילות.



קיבוץ אילות, הקיבוץ הדרומי ביותר בארץ ישראל, עלה לקרקע בשנת 1962. בקיבוץ מגדלים כ-1100 דונם של תמרים ובנוסף, גני ירק, בצל, שום, דלעת ותירס, כרמים לענבי מאכל ועצי מנגו.

הגידולים החקלאיים צובעים בירוק את המדבר בדרכינו צפונה דרך כביש 90 הישן.

התחנה הבאה בריכות הפלמינגו, למעשה בריכות המלח לייצור מלח למאכל "מלח הארץ". בבריכות הצפוניות יותר מתרכזת אוכלוסייה של פלמינגו, חלקם מגיעים מידי סתיו מתורכיה ומאירן וחלקן השתקעו במקום באופן קבוע.

בין כל הפלמינגו הורוד ננסה לזהות את האחד והמיוחד, הפלמינגו השחור, שהוא שונה מבי מינם אך ורק בגלל הצבע ואשר הגיע לאילת לפני כשנתיים אחרי היעדרות ארוכת שנים.

נמשיך בנסיעתנו מעבר לבריכות הפלמינגו, כ- 10 ק"מ צפונית לאילת. דרומית לדקלי הדום ושמורת עברונה. (הנמצא בתהליך הכרזה כשמורת טבע), נוכל למצוא חווה חקלאית מהתקופה האיסלמית הקדומה. (מאה ה 8 לספירה)

כשמטיילים לאורך הגבול עם ירדן, עם הצמחייה הצחיחה והשמש הקופחת, האדמה המלוחה והרגבים, קשה לדמיין שבמקום הזה לפני יותר מאלף שנים כבר התקיימה חקלאות ענפה.



אם נעמוד עם פנינו מזרחה מול הרי אדום נראה שכל השטח סוקל מאבנים גדולות., בקצה הדרומי של מלחה עברונה, במקום שריכוז המלח לא גבוה מידי, דבר שמאפשר גידולים חקלאיים.

האיסלמים הקדומים הצליחו להביא שיטה מהפכנית להשקיית הגידולים באמצעות מי תהום גם לאזור כל כך קיצוני כמו שלנו. שם שיטה זו הנה פוגארות. פירושה של המילה פוגארה הנה "באר שרשרת". מדובר במערכת של הולכת מים והשקייה ממפלס מי התהום אל פני השטח לצורכי חקלאות.

טכנולוגיה זו מקורה בממלכת פרס של המאה השישית לפני הספירה שאפשרה לקיים מקור מים יציב שניתן להישען עליו לצורכי התיישבות אדם ולצורכי השקיה. שיטה זו עדיין בשימוש במקומות מדבריים כמו אירן, אפגניסטן ומרוקו.

העקרון במערכת הפוגארות הוא קידוח אנכי בקרקע, המגיע אל מפלס מי-התהום, שם נתפסים המים ומוּלַכִים במנהרה אופקית, תת-קרקעית, בשיפוע מתון אל יעד המרוחק מנקודת הקידוח. לרוב ימוקמו הפוגארות, בפתחן של מניפות סחף. לאורך המנהרה נחפרו פירים רבים לשם אוורור המים, לשם הוצאת חומר המרוחק מנקודת הקידוח, וכן למטרות עבודות אחזקה וביקורת על כמות המים ומפלסם.

כרגע נביא פנסים ונרד בזהירות רבה באחד הפירים של הפוגארה העתיקה שנמצאת מולנו, כך שנוכל לחוות את השיטה המדהימה הזו. כשנצא החוצה, בעוד מספר מטרים דרומה, נוכל לראות את תעלות הניקוז העתיקות הבנויה מאבנים ומלט ולהתפעל מעומק המחשבה של תושבי האזור לנצל את משאבי הטבע המועטים, להתקיים במקום ואף להציע את יבולם לעוברי הדרך.

בפעם הבא נספר על המשך המסלול דרך דקלי הדום ועין עברונה. נצפין למכרות הנחושת העתיקות בתמנע ובאזור בכלל ונגלה מי הם היו כורי הנחושת לאורך ההיסטוריה.

0 צפיות
צרו קשר

שאנטי ג'יפ אילת - טיולי סאפרי

מייל: luis.r.con@gmail.com

טלפון:054-2213336

whatsapp
.